טאי צ'י- אומנות הקשבה, תנועה ולחימה.
בין אם כאומנות לחימה או ריפוי, אומן טאי צ'י לומד קודם כול לחדד את רגישותו ולזהות את התנועה הפנימית או החיצונית ולהגיב בהתאם לשינויים החלים בה.
הקשבה פנימית עמוקה, חמלה עצמית, תחושת סנכרון ואמפתיה מאפשרים לזהות את אותם שינויים שיש בהן פוטנציאל לחסימות או בעיות ולטפל בהם בעודן קטנות.
תרגול הטאי צ'י והתנועה ההרמונית שבו מביא לשלווה פנימית, שיפר משמעותי בתחושת הבריאות, יכולת פיזית של עוצמה ונוכחות, התמודודות כאומנות לחימה יעילה.
לא סתם השיטה קיימת כבר אלפי שנים, הפכה נפוצה בעולם כולו ומומלצת על ידי רופאים סיניים ומערביים כאחד כדרך לשמירה וחיזוק הבריאות.
שיעור ניסיון
052-4777875
יחסי גומלין והשפעות הדדיות
הרעיון הוא שכל דבר בטבע נמצא בתוך מערכות יחסי גומלין ומתנהג בהתאם לכללים מסויימים.
יחסים אלו נמצאים בשינוי מתמיד, משפיעים ומושפעים כל הזמן ביניהם. הדבר נכון לחוקים הפיזיקליים בין כוכבי הלכת, בתוך קבוצת אנשים שבה כל אחד מחברי הקבוצה משפיע ומושפע מהאנרגיה בין חברי הקבוצה.
ובאותה מידה גם בתוך הגוף הפיזי עצמו, בין מערכותיו השונות.
לדוגמא עודף או חוסר במערכת ההורמנאלית יגרום שורה של סימפטומים במערכות אחרות בגוף.
הרפואה הסינית, שעליה מתבסס הטאי צ'י,
הינה ביטוי בן אלפי שנים של תפיסה זאת.
עצם הבנת ההשפעות ההדדיות ומשמעותן יכול למנוע מראש
תקיעויות וחסימות שונות.
בטאי צ'י רעיון זה נבחן ונלמד לעומק, כטיפול בריאותי, בהיבט לחימתי וכדרך חיים.
השלם וחלקיו
רעיון נוסף הנלמד בטאי צ'י הוא כיצד תנועות רבות ושונות יוצרות תנועה חדשה.
הדבר דומה לנחלים המצטרפים לנהר אחד גדול, כל אחד מגיע עם מהירות, כוח, גודל ואיכות האופיינית לו. לא משנה מה היה קודם, ביחד הם מצטרפים והופכים לנהר חדש בו לא ניתן להפריד בין תנועת המיים מהנחלים השונים.
כשמיישמים רעיון זה כל תלמיד לומד את הייחודי לו ומביא למקסימום את יכולותיו, על מנת ליצור ביחד "תנועת נהר אחד". הביטוי יכול להיות פנימי, כלומר תאום טוב יותר בין חלקי הגוף השונים (הגוף פועל בהרמוניה גבוהה) דבר המביא בריאות וריפוי עמוק למערכות הגוף.
או חיצוני- שאיפה להרמוניה במערכות בהם התלמיד חי את חייו.
השקפת עולם זאת ניתן ליישם בכל תחום בחיים ובכך לעלות את האנרגיה הפנימית שלנו כבני אדם וכחברה- בגוף בנפש וברוח.
תבניות וזרימה
התמונה לא תהיה שלמה בלי להזכיר רעיון נוסף ואולי המוכר ביותר מכולם- רצף התנועות של הטאי צ'י.
לכל תנועה תבנית זרימה משלה עם מאפיינים יחודיים לה. הבנת תבנית הזרימה (הקטה- בשפת הטאי צ'י) היא הבנת הגבולות, חולשות וחוזקים הקיימים בתבנית עצמה עצמה.
כשלומדים את קטת הטאי צ'י לומדים לזהות את אופי הזרימה בכל תנועה ולנהוג על פי חוקיה. אין הכוונה רק לתנועה הפיזית אלא גם למחשבה, רגשות, אמונות, תהליכי למידה וכו'.
הגבולות יכולים להיות של מהירות, זמן, מרחק, תווך, כיוונים, שילובים, קורדינציה, מצב בריאותי וכו'.
בנקודה זאת הטאי צ'י הופכת לשיטה מתוחכמת ביותר איתה ניתן לטפל בכל מערכת.
-
לזהות הפרעות בזרימה ולאזן אותם, זהו ההיבט הרפואי של השיטה.
-
לפגוע במערכות- לזהות חולשות ודרכן להורס את המערכת, ההיבט הלחימתי של השיטה.
בשני המצבים, לחימה ורפואה היכולת מבוססת על הבנה לעומק של הזרימה במערכת, הכוחות הפועלים בה, גבולות המערכת, החוזקות והחולשות שלה.
רעיון זה אנו פוגשים במשפט "להפעיל את כוחו של היריב כנגדו". הרי לא באמת ניתן להפעיל את כוחו של היריב כנגדו, אלא שהתבוננות עמוקה שמתורגלת לאורך שנים תגלה לנו את נקודות החולשה והכוח המובנות במערכת (קרי היריב או המטופל).
ככול שהתלמיד מנוסה יותר, קשוב, ורגיש יותר כך הוא מזהה נקודות קטנות יותר שעליהן ניתן לפעול ולהביא את המצב לתוצאה הרצויה לו בפחות מאמץ.
עוצמה ונוכחות בתנועה
כשמחברים את כל רעיונות האלו יחד מבינים לעמוק את הטאי צ'י כ"דרך חיים" שמביאה למיקסום היכולות שלנו באין סוף מצבים משתנים של החיים.
לכן טאי צ'י היא אחת השיטות הנחקרות ביותר כיום מבחינה בריאותית ומומלצת על יד רופאים למגוון רחב מאוד של בעיות בריאות. יעידו על כך התלמידים הרבים שיפרו את איכות חיים ובריאותם כתוצאה מעיסוק בטאי צ'י.