הטאי צ'י של עולם הצמחים | התבוננות בטבע ועקרונות יין-יאנג

זוהי אחת התקופות היפות בשנה. השותפים שלנו לקיום בעולם הזה מתחדשים, עוטים את הכסות הירוקה ומתחילים תקופה של צמיחה ופריחה. מי שראה את השדות המוריקים ואת מרחבי תנועתם ברוח לא יכול לשכוח מראה זה.

הקור העז היורד מדי ערב משליך את שלטונו למשך הלילה, נוכח ושולט בתקופה זו ואיננו מרפה (בינתיים). אי אפשר שלא להתפעל מכוח הבריאה הנמצא גם בקטן שבקיים.

כיתה שלמדה להתבונן בצמחים

לפני כ-13-15 שנים (כשעוד הייתי צעיר :) ) לימדתי קבוצה קטנה של תלמידים התבוננות בעולם הצמחים דרך הטאי צ'י. הרעיון היה חדשני ונועז - לקחת את רעיונות הטאי צ'י לכיוון אחר לגמרי. (זוכרים? אסטרטגיה, דרך חיים, יין-יאנג, מרידיאנים, הקשבה, וכו'.)

רצינו לראות איך הם, היצורים מעולם הצומח, מתמודדים עם החיים. מה הרעיון שלהם? מה האסטרטגיה שלהם? מה היתרונות ומה החסרונות בכל אסטרטגיה? למה דווקא כך ולא אחרת? והיחסים (יש לציין - המורכבים) הקיימים בין אחד לשני - איך רעיונות היין-יאנג באים לידי ביטוי, איזו קטה הם מקיימים, ועוד ועוד.

חוכמת חיים מחוץ למונופול האנושי

אני תמיד חשבתי (ועדיין חושב) שלנו, בני האדם, אין מונופול על חוכמת החיים, ושבדרך חיינו הנוכחית אנו מפסידים הרבה מהמגוון הקיים, ממה שיש לעולם הזה להציע. (לא צריך לנסוע לנפאל - תנסו לעשות "טרקים" של מספר שעות בחורשה אחת רק רבע שעה מהבית - זה מדהים!)

אם נסתכל קצת מסביבנו נראה עולם שלם של גישות חשיבה וחיים שונים מאיתנו. כמה יש לנו עוד ללמוד! ואיזה יופי זה.

הטאי צ'י מתגלה בצורה אחרת

מלבד החוויה העמוקה של לגעת ולהתחבר (וכמעט להיות צמח), התרגול הזה הביא אותי להבנות מפתיעות לגבי הטאי צ'י - הרבה מעבר לתנועה, הרבה מעבר לתרגול שלי או שלנו בני האדם. ראיתי את הטאי צ'י מתגשם בדרך אחרת, קיים ומתאים לצורת חיים אחרת.

הפשטות והשלמות של היותו של צמח פלוני כזה או אחר, לבחור להיות דווקא כזה - בלי שאלות, אלא באמירה ברורה וחדה: "כך אני וזאת הקטה שלי, לטוב ולרע" (זה מה יש ועם זה ננצח). והמשמעות של הוויתור, הכואב והקשה לפעמים, בגלל שאני הוא "אני" וזוהי דרכי בעולם.

לא פעם ראינו במפגשים האלה את חוסר ההצלחה של "אסטרטגיה צמחית" שהובילה לוויתורים כואבים ואף למוות - הרצון לצמוח אחרת, הגמגום לאן לצמוח, הנוקשות, התחרות על אור, האגואיסטיות, האלימות, הריפוי, החמלה, האהבה, השינוי. כן, כל זה קיים גם אצלם.

הבנות משותפות

המעניין הוא שבמקביל להבנה שהתחילה להתפתח אצל כל אחד מאיתנו ולערנות לסביבה, נוצרו תובנות משותפות הנוגעות לגידול נכון של צמחים, סוגיהם, וטיפול בבעיות ומחלות (כן, בעזרת מגנטים מיוחדים ועל פי מרידיאנים שזיהינו).

הערה: בקבוצה היו גם אנשים שלמדו בוטניקה וביולוגיה, שמכירים את התחום ולמדו אותו. באופן מפתיע (או לא) היו התאמות רבות בין הידע שלהם להבנות שאליהן הגענו מההתבוננות. אכן חוויה מדהימה שנמשכה כמעט שנתיים.

תרגיל קצר

מצאו לכם מקום נוח לשבת בו (או לשכב), מקום שתרגישו בו ביטחון ושלווה. עצמו את העיניים והרשו לכל הכאבים לעלות מכל מקום שבו הם מסתתרים. אני מתכוון לכאבים פיזיים אבל לאו דווקא.

אל תפחדו, אל תדכאו, אל תפריעו - רק תהיו נוכחים. שחררו והרפו שוב ושוב. הרשו לזה שאתם דוחקים תמיד לפינות להיות נוכח, כי יש לו מסר אליכם. הקשיבו לו.

מומלץ לעשות את התרגיל פעמיים בשבוע, ומשך הזמן תלוי בכם. שיחה על הכאב וחשיבותו לנו נעשה בפעם אחרת.

צאו, חוו חוויה, הרגישו, געו, הריחו, הסתכלו - השתמשו בתמצית קיומכם כיצורים חיים קיימים. כבני אדם, להפיק הרבה יותר. כולנו חלק מהעולם, ולכולנו ידע ויכולת להיות הרבה יותר.