מה הקשר בין חנוכה לטאי צ'י?
(מאמר שנכתב לקראת חג חנוכה)
בתמונה אנה מדגימה תנועה מהמרכז
רעיון זה איננו עובד בכל המקרים.
מתי הוא לא עובד?
כאשר הגוף איננו זז כיחידה אחת.
מתי זה קורה?
לדוגמא אני יושב עכשיו מול המחשב וכותב לכם, רק ידי זזות בעיקר האצבעות
האם התנועה מגיעה מהמרכז ?
לא, התנועה מוגבלת ואיננה מניעה את הגוף כולו ולכן אני יוצר עכשיו חוסר הרמוניה בתוך הגוף.
אי אפשר וגם לא צריך להימנע ממצבי חוסר הרמוניה אלו.
זהו חלק טבעי מהחיים (מצבי יש ואין , יין- יאנג).
הפתרון הנכון הוא פשוט לתרגל טאי צ'י כדרך להשיב את ההרמוניה ואת הסדר הטבעי הפנימי לגוף.
מכאן אפשר להבין שוב את החשיבות שבתרגול הטאי צ'י כאומנות תנועה המדגישה את ההרמוניה בתנועת הגוף ומחזירה את הגוף לעבוד כיחידה אחת על פי מערכות היחסים הנכונות בין האיברים השונים.
ההבנה של נקודת "בראשית" כ"מנוע" המחבר את אברי הגוף כולם יוצרת את השלמות.
ה"מלמדת מחדש" כל איבר את תפקידו הטבעי ומחזירה אותו למקומו במסגרת מכלול הגוף.
כשהגוף כולו פועל בהרמוניה אין צורך להזיז אותו , אלה לתת לו לזוז בעצמו
מנקודת המקור.
עכשיו, אז מה הקשר לחנוכה?
נו תגידו לי אתם.......
(רמז)
..... אדם אחד הפעיל משפחה אחת שהפעילה מרד שלם.
היכולת להיות נקודת ה"מנוע" נקודת המקור ברמה של אדם בודד ואחר כך קבוצת אנשים.
נסביר -אחד הדברים שאנו עוסקים בהם רבות בטאי צ'י הוא במערכות יחסים בין מערכות שונות
אולי כדי לחדד נגיד גם שבטאי צ'י אנו לומדים לבחון ולשנות את ההסתכלות שלנו אל קבוצה ופרטים בה.
אנו נגדיר כל פעם מהי קבוצת ההתייחסות ומהו הפרט ונראה את היחסים בנהיים.
לדוגמה: גוף הוא אחד, אבל בתוך הגוף יש איברים, לכן גוף הוא גם קבוצת איברים וגם שלם אחד.
איך זה קשור למרד המכבים?
פעולה מתואמת בין האברים השונים ונעשת מהמרכז יוצרת כוח שהוא יותר מסכום הכוחות של כל אחד מהאיברים בנפרד!
תקראו את זה שוב
רוצים דוגמא.... שביתת המורים בתיכונים
מרכז- רן ארז
אברים- המורים
תאום – הקשר בין המרכז לאיברים (ותחושת השייכות לגוף אחד)
משמעת של המורים מתוך הבנת האינטרס המשותף.
בגוף חלים בדיוק אותם כללים!, עוד הפעם- בגוף חלים בדיוק אותם כללים!
ברגע שהמערכת מפסיקה להיות מסונכרנת ולעבוד בתאום היא מתחילה לקרוס!
דרך אגב זה בדיוק מה שקורה בתהליך המוות הגוף מת כאשר –
מפסיק התאום בין המערכות השונות.
או שהמרכז מפסיק לתפקד. (ואף חלק אחר לא לוקח את תפקיד המרכז). או שאין איברים או שאין משמעת J.
עכשיו אתם, תרגיל מחשבתי קצר
הוראות הפעלה: בחרו לכם שאלה אחת ונסו לענות עליה בהקשר של טאיצ 'י, חנוכה, והחיים בכלל
-
מדוע בנר האור יורד למטה ? (ככול שהנר "נאכל") ומה הקשר לטאי צ'י ולחיים?
-
מדוע סביבון איננו נופל כל עוד הוא מסתובב?
-
מדוע אם אנו מחזיקים את ידינו מול הנר איננו יכולים לראות את האור, אבל אנחנו יודעים שהוא שם? (למה לא רואים? איך יודעים? ) איך משתמשים בידיעה הזאת ככוח ?
-
למה כל האורות עומדים בשורה ויש רק אור אחד גבוהה יותר? מה הקשר לטאי צ 'י?
-
למה בחנוכה אנחנו מדביקים ניירות צלופן כמסננן לאור? מה אנחנו לומדים מזה?
???!! JJJ בהצלחה לכולנו
ולהתראות באימון
אור
באו נתחיל הפעם מהצד השני
חנוכה חג האור , אחד הסמלים של החג האור
האור בהקשר של הטאי צ'י
א. האור= ההבנה, התובנות הנובעות מאימון מתמשך וחוזר, היכולת למצוא כל הזמן את
החדש בתרגול היום יומי.
ב. המיקוד- התבוננות המתמשכת (לאורך שנים) למיקוד פנימי יוצרת מיקוד בכל דבר אחר
בחיים.
ג. היאנג (אור) בתוך היין (חושך) – אור בודד בתוך חושך נראה למרחוק גם בטאי צ'י נקודה
של אור גם אם הוא נצנוץ חלש
יכול להיות הסיבה להמשך האימון והלימוד. צריך לדעת לראות זאת.
ד. היכולת לראות את האור ולהפריד בין האורות השונים (חנוכייה כשרה צריך להיות מרווחים
בין האורות) לכל אור יש את המקום שלו.
כשאנו מפרידים בין האורות (הפרדה- יש חושך בין האורות) אנו לומדים להעריך את
המכלול של כמה בודדים היוצרים שלם מאיר. כך גם
אנחנו בטאי צ'י צרכים לדעת להפריד כלומר ליצור מצבים של הפרדה – בין תחילת האימון
למה שהיה לפניו, בין תרגול לתרגול, בין אני
מתאמן לאני לא מתאמן . השילוב בין ניגודים, משלים ויוצר תובנה אחת. המורכבת מכן
ולא חושך ואור.
ה. ברפואה הסינית המושג יין וייאנג מדבר על הצד החשוך של הגבעה והצד המואר של
הגבעה. כבר מהתחלה ההסבר של יין ויאנג מתייחס
לאור ולחושך.
מרכז
בעבר דיברנו על הרעיון שהתנועה מתחילה מנקודה במרכז הגוף (טאן טיין- הנמצאת מתחת לטבור , ברוחב של שלוש אצבעות)
אך מקשיב לא זהיר עלול לפרש את המשפט לא נכון ולהבין שהתנועה מתחילה בנקודה ונמשכת בגוף.
למילה "התחלה" יש הקשר של ראשוני ,לפני.
אך למעשה הכוונה כאן היא שונה
המילה מקור אולי יכולה לספק לנו את ההבנה הנכונה יותר.
"מקור התנועה הוא בנקודת הטאן טיין" היא התחלת התנועה- ראשיתה, המשך התנועה עד סופה.
ולכן נקודה זאת מהווה את ה"מנוע" של הגוף כולו. כל מה שאיננו נקודת המרכז נע באופן מתואם למרכז.
ככול שהתאום גבוהה יותר כך נקודת המרכז הופכת לדומיננטית יותר כמפעילה ומניעה את שאר הגוף.
אפשר לומר שכל עוד המנוע עובד התנועה קיימת וחייה.
שאר הגוף מגיב ונע בהתאם למרכז
ואיננו צריך לעשות כל פעולה.
שהגוף משוחרר ורפוי והתנועה נעשת מהמרכז החלקים השונים בגוף יכולים לנוע בהרמוניה(בתאום)